היום הלכנו לנמל, מרחק 30 דקות הליכה,
לקחת מעבורת לקולוניה, אורוגוואי.
לאחר וויכוח קצר על המחיר עם הפקידה, שילמנו 240 פסוס ועלינו על המעבורת.
העיר מקסימה. היא העתיקה ביותר באורוגוואי ונכבשה 9 פעמים בין ספרד לפורטוגל.
רחובות מרוצפים, בתים צבעוניים והרבה תיירים.. ים חום ובתי קפה.
התחרדנו על המזח ובסוף חזרנו לבואנוס איירס.
אחלה יום.. קליל ופשוט .
Ido
יום שבת, 6 בנובמבר 2010
Buenos Aires
חלקתי מונית משדה התעופה עם שתי בחורות שמטיילות יחד. ספרדייה ופולנייה.
הנהג הוריד אותן בהוסטל שלהן, ואחר המשיך להוסטל שלי שהיה ארבעה בלוקים משם. שניהם בשכונת סן טלמו.
הגעתי ב 4 וחצי בבוקר להוסטל.
נפלתי למיטה לשינה הזויה.:)
קם בבוקר ומגלה שאין לי מקום בהוסטל לימים הקרובים.
אספתי את הפקלאות שלי. שמתי אותם בשמירת חפצים והחלטתי לנסות למצוא מקום בהוסטל של הבחורות מהמונית.
מצאתי את ההוסטל שלהן די בקלות, עובדה שהפתיעה ושימחה אותי.
הבחור בקבלה אמר שיש המון מקום. מגניב. הזמנתי לכל הימים הקרובים בסמוך לטיסה שלי לארץ.
חזרתי להוסטל הקודם לאסוף את האופניים והתיקים.
הבעייה היתה ששום מונית לא רצתה לעצור לי, כנראה פחדו מהקרטון הגדול של האופניים.. מוזר.
בלית ברירה סחבתי את הקרטון ארבעה בלוקים להוסטל החדש.
משם לקחתי מונית לקחת את התיקים הכבדים. Mission accomplished!!
פגשתי את הבחורות מאוחר יותר בהוסטל והחלטנו שנלך לאכול ביחד בערב.
בנתיים יצאתי למרכז העיר לאובליסק ולעוד מבני ממשל סבירים.
למדרחוב ״פלורידה״ ובחזרה.המון אנשים ברחובות. בסה״כ נחמד.. לא מדהים :)
בערב יצאנו לאכול בדסניבל, מסעדת בשרים טובה מאוד. לדעתי לא טובה כמו המקבילות בברילוצ׳ה. אבל ללא ספק שהיא בכמה רמות טובה מאשר מסעדות בשרים בארץ.
לאחר מכן המשכנו לפאב פולני..
פאב פולני.. חשבתי לעצמי, בטח יושבים שם לבד בחושך וגם בטח קר שם.. ;)
להפתעתי היה פאב מעולה עם וייבס מצויין!! אנשים מכל העולם. מבוגרים וצעירים. בירה טובה. וודקה פולנית עם מיץ תפוחים..
בואנוס איירס סן טלמו בלילה הרבה יותר מגניבה.
Ido
הנהג הוריד אותן בהוסטל שלהן, ואחר המשיך להוסטל שלי שהיה ארבעה בלוקים משם. שניהם בשכונת סן טלמו.
הגעתי ב 4 וחצי בבוקר להוסטל.
נפלתי למיטה לשינה הזויה.:)
קם בבוקר ומגלה שאין לי מקום בהוסטל לימים הקרובים.
אספתי את הפקלאות שלי. שמתי אותם בשמירת חפצים והחלטתי לנסות למצוא מקום בהוסטל של הבחורות מהמונית.
מצאתי את ההוסטל שלהן די בקלות, עובדה שהפתיעה ושימחה אותי.
הבחור בקבלה אמר שיש המון מקום. מגניב. הזמנתי לכל הימים הקרובים בסמוך לטיסה שלי לארץ.
חזרתי להוסטל הקודם לאסוף את האופניים והתיקים.
הבעייה היתה ששום מונית לא רצתה לעצור לי, כנראה פחדו מהקרטון הגדול של האופניים.. מוזר.
בלית ברירה סחבתי את הקרטון ארבעה בלוקים להוסטל החדש.
משם לקחתי מונית לקחת את התיקים הכבדים. Mission accomplished!!
פגשתי את הבחורות מאוחר יותר בהוסטל והחלטנו שנלך לאכול ביחד בערב.
בנתיים יצאתי למרכז העיר לאובליסק ולעוד מבני ממשל סבירים.
למדרחוב ״פלורידה״ ובחזרה.המון אנשים ברחובות. בסה״כ נחמד.. לא מדהים :)
בערב יצאנו לאכול בדסניבל, מסעדת בשרים טובה מאוד. לדעתי לא טובה כמו המקבילות בברילוצ׳ה. אבל ללא ספק שהיא בכמה רמות טובה מאשר מסעדות בשרים בארץ.
לאחר מכן המשכנו לפאב פולני..
פאב פולני.. חשבתי לעצמי, בטח יושבים שם לבד בחושך וגם בטח קר שם.. ;)
להפתעתי היה פאב מעולה עם וייבס מצויין!! אנשים מכל העולם. מבוגרים וצעירים. בירה טובה. וודקה פולנית עם מיץ תפוחים..
בואנוס איירס סן טלמו בלילה הרבה יותר מגניבה.
Ido
Flight delay
שמח וטוב לב אני מתחיל את הבוקר ב 6:00 ב.. ללכת לשירותים כמובן.
כזכור, ליטר וחצי בירה אתמול ;)
הולך להוציא כסף בעיר, מחפש כספומט פעיל.. מוצא וחוזר להוסטל לשלם את חובי.
ממשיך לארוז ולשפצר דברים אחרונים
ומחכה למונית לנמל התעופה,
נהג המונית מגיע. אני מכניס את הקרטון עם האופניים לבגאז׳ והדביל הזה מנסה לסגור את הדלת על הקרטון בכח, דפקט! אני צועק עליו. מה אתה חושב שאתה עושה? אתה לא שם לב שזה לא נסגר?
נשבע שנהגי מוניות הם המיץ של הזבל
אני שונא, מתעב ומוכן ללחוץ על הכפתור שיעביר את כל נהגי המוניות למאדים. איפה הכפתור הזה ??
הזזתי מעט את הקרטון פנימה, והדלת נסגרת בקלות.
האדיוט מביא אותי לנמל התעופה ואני אומר לו: בבקשה הנה 60 פסו. כמו שנאמר לי בהוסטל.
האדיוט מבקש 80.
לא! אני אומר לו 60 זה מה שתקבל.
איפה הכפתור???? תביאו לי אותו!!!!
אני נפרד מצורת החיים הנחותה.
נכנס לשדה. אין שם נפש חיה.
לא רק זה, גם אין שם עגלות.
לא נורא, סוחבים.. אני מגיע לצ׳ק אין ומזהה נפש חיה.
יש עגלות כאן? אני שואל אותו.
לא, הוא עונה
וניילון לעטוף את התיקים?
לא
מטוסים אני מקווה שיש לכם.
כן
יופי, אני מחזיר לו.
עשיתי לבסוף צ׳ק אין לציוד. ללא תוספת מחיר. לפחות זה.
המשטרה רוצה לראות מה יש לך בקרטון!
טוב אני אומר לו. באה משטרה, בדקה והלכה.
עכשיו גם הטיסה מתעכבת כבר שלוש שעות בגלל תקלה טכנית.
האם יצא משהו טוב מהיום הזה??
מקווה שכן... ממשיך לחכות ;-)
כנראה שלא... הטיסה לבואנוס נדחתה ל 19:30 והיא בכלל דרך אושוויה.
שוב עדכון.. עולים למטוס . השעה 23:30. 12 שעות עיכוב!!!!!!
Ido
כזכור, ליטר וחצי בירה אתמול ;)
הולך להוציא כסף בעיר, מחפש כספומט פעיל.. מוצא וחוזר להוסטל לשלם את חובי.
ממשיך לארוז ולשפצר דברים אחרונים
ומחכה למונית לנמל התעופה,
נהג המונית מגיע. אני מכניס את הקרטון עם האופניים לבגאז׳ והדביל הזה מנסה לסגור את הדלת על הקרטון בכח, דפקט! אני צועק עליו. מה אתה חושב שאתה עושה? אתה לא שם לב שזה לא נסגר?
נשבע שנהגי מוניות הם המיץ של הזבל
אני שונא, מתעב ומוכן ללחוץ על הכפתור שיעביר את כל נהגי המוניות למאדים. איפה הכפתור הזה ??
הזזתי מעט את הקרטון פנימה, והדלת נסגרת בקלות.
האדיוט מביא אותי לנמל התעופה ואני אומר לו: בבקשה הנה 60 פסו. כמו שנאמר לי בהוסטל.
האדיוט מבקש 80.
לא! אני אומר לו 60 זה מה שתקבל.
איפה הכפתור???? תביאו לי אותו!!!!
אני נפרד מצורת החיים הנחותה.
נכנס לשדה. אין שם נפש חיה.
לא רק זה, גם אין שם עגלות.
לא נורא, סוחבים.. אני מגיע לצ׳ק אין ומזהה נפש חיה.
יש עגלות כאן? אני שואל אותו.
לא, הוא עונה
וניילון לעטוף את התיקים?
לא
מטוסים אני מקווה שיש לכם.
כן
יופי, אני מחזיר לו.
עשיתי לבסוף צ׳ק אין לציוד. ללא תוספת מחיר. לפחות זה.
המשטרה רוצה לראות מה יש לך בקרטון!
טוב אני אומר לו. באה משטרה, בדקה והלכה.
עכשיו גם הטיסה מתעכבת כבר שלוש שעות בגלל תקלה טכנית.
האם יצא משהו טוב מהיום הזה??
מקווה שכן... ממשיך לחכות ;-)
כנראה שלא... הטיסה לבואנוס נדחתה ל 19:30 והיא בכלל דרך אושוויה.
שוב עדכון.. עולים למטוס . השעה 23:30. 12 שעות עיכוב!!!!!!
Ido
Back in el calafate
לאחר סיום טרק ה w חזרתי לפוארטו נטאלס. נשארתי לישון שם ובבוקר חזרתי באוטובוס לאל קלפטה.
באל קלפטה פינקתי את עצמי במסאז׳ נוסף. תענוג!
מחר בבוקר הטיסה לבואנוס איירס,
לכן צריך לפרק ולארוז את האופניים.
מכיון שכבר ניסיתי להשיג קרטון אופניים בחנות היחידה באל קלפטה והם רצו שם 50 פסו בעבורו, עברתי לנסות שיטה אחרת- הרבה קרטונים קטנים שאני אחבר עם הרבה מאוד מסקינטייפ.
חורני, אני מודה. אספתי כמות מכובדת של קרטונים בסופרמרקט (חינם!)
קניתי בסה״כ 5 גלילי טייפ.20 פסו.
את הקרטונים שיטחתי לגמרי והתחלתי להדביק פץ׳ פץ׳ על האופניים המפורקים. יצא מצחיק לאללה, אבל לא רע בכלל.
את ארבעת תיקי הרכיבה הצמדתי אחד לשני בשיטה דומה.
[]
זהו, מוכן לטיסה.
בערב שוב ברביקיו אחרון באל קלפטה.
בוודאות לא אחרון בארגנטינה :)
בחוץ עדיין רגעים אחרונים של אור
ושקיעה אדומה
[]
הרבה מאוד בירה נשפכה בערב הזה, אני מעריך ליטר וחצי ..mmmm beer!!
מחר הטיסה בצהריים. ואז בבואנוס
איירס לארבעה ימים.
Ido
יום שלישי, 2 בנובמבר 2010
TDP third day
בלילה הרבצתי שינה רצינית אחרי תלאות אתמול, אבל השרירים ברגליים גמורים-תפוסים-מתים!
מתחילים את היום והמטרה שלי, להגיע למחנה שמתחת לתצפית על שלושת הטורסים. הבריטים רוצים להגיע רק עד לרפוחיו, מכיון ואין להם ציוד קמפינג.
את רב היום אני ״מבלה״ בלעמוד בקצב של המתפנקים הבריטים, שלא סוחבים תיקים כבדים. בעליות אני טס למעלה, אבל בירידות אני סובל כאבים של עומס על הארבע-ראשי ובאיזור הברכיים.
במחנה ״צ׳ילנו״ אני אומר שלום לבריטים וממשיך עם פז והאוסטרלים למחנה הבא.
כשאנחנו מגיעים, מרימים אוהלים, מתארגנים קצת ומחליטים לעלות לתצפית.
העלייה קשה מאוד נמשכת 25 דקות.
והנוף משאיר אותי פעור פה.. זה אכן שווה את העלייה :-)
חוזרים לאוהלים, מבשלים והולכים לישון מוקדם.
מחר קמים ב 5:15 לראות את אותה התצפית רק בזריחה.
Ido
מתחילים את היום והמטרה שלי, להגיע למחנה שמתחת לתצפית על שלושת הטורסים. הבריטים רוצים להגיע רק עד לרפוחיו, מכיון ואין להם ציוד קמפינג.
את רב היום אני ״מבלה״ בלעמוד בקצב של המתפנקים הבריטים, שלא סוחבים תיקים כבדים. בעליות אני טס למעלה, אבל בירידות אני סובל כאבים של עומס על הארבע-ראשי ובאיזור הברכיים.
במחנה ״צ׳ילנו״ אני אומר שלום לבריטים וממשיך עם פז והאוסטרלים למחנה הבא.
כשאנחנו מגיעים, מרימים אוהלים, מתארגנים קצת ומחליטים לעלות לתצפית.
העלייה קשה מאוד נמשכת 25 דקות.
והנוף משאיר אותי פעור פה.. זה אכן שווה את העלייה :-)
חוזרים לאוהלים, מבשלים והולכים לישון מוקדם.
מחר קמים ב 5:15 לראות את אותה התצפית רק בזריחה.
Ido
TDP second day
בלילה שעבר ירד קצת גשם, לא נורא, רק אוהל רטוב שזה קצת מבאס לקפל.
התארגנות מהירה, איסוף של הבריטים המפונקים מההוסטל ויוצאים ליום השני של הטרק.
בתכנון להיום: להגיע ל״עמק הצרפתי״ לעלות בו לתצפית, לרדת חזרה ומשם להמשיך למחנה הבא שנישן בו. סה״כ
שלושים ומשהו ק״מ.
ההליכה מתחילה באגם ובעמק אנו מתחילים לעלות לכיון התצפית.
הייתי צריך להשאיר את התיק במחנה בתחילת העמק, אבל אני אוהב לסבול, כידוע.
העלייה קשה מאוד ובדרך רואים קרחונים שמדי פעם נשברות מהם חתיכות קרח שמשמיעות פיצוצים.
לקראת המצפה יש כבר נופים מדהימים של טורסים (עמודים) שמקיפים 360 מעלות.
כשמגיעים לסלע גדול אני טוען שזו לא התצפית וכדאי להמשיך עוד ולטפס למקום שממנו צריכים לראות לגונות.
לא יודע מה גרם לי לחשוב שזה מה שאמורים לראות.
אבל מצאנו את עצמנו מטפסים לתצפית שלא מצויינת על המפה:) בדרך עברנו בין העצים בשביל צר שעקף מסלול ראשי שהיה מכוסה שלג.
הנוף היה מדהים. פנורמה של עמודים שמסודרים סביב במעגל... וואוו!
אז נכון שירדנו קצת מהסימון, אבל הרווחנו נוף קצת יותר איכותי.
יורדים וממשיכים ללכת לכיון המחנה הבא בו נישן.
הרגליים שלי כבר לא סוחבות והנעליים, גורמות לכאבים רציניים.
אין מה לעשות, ככה זה עם ציוד שכור.
zzz...zzz...
Ido
התארגנות מהירה, איסוף של הבריטים המפונקים מההוסטל ויוצאים ליום השני של הטרק.
בתכנון להיום: להגיע ל״עמק הצרפתי״ לעלות בו לתצפית, לרדת חזרה ומשם להמשיך למחנה הבא שנישן בו. סה״כ
שלושים ומשהו ק״מ.
ההליכה מתחילה באגם ובעמק אנו מתחילים לעלות לכיון התצפית.
הייתי צריך להשאיר את התיק במחנה בתחילת העמק, אבל אני אוהב לסבול, כידוע.
העלייה קשה מאוד ובדרך רואים קרחונים שמדי פעם נשברות מהם חתיכות קרח שמשמיעות פיצוצים.
לקראת המצפה יש כבר נופים מדהימים של טורסים (עמודים) שמקיפים 360 מעלות.
כשמגיעים לסלע גדול אני טוען שזו לא התצפית וכדאי להמשיך עוד ולטפס למקום שממנו צריכים לראות לגונות.
לא יודע מה גרם לי לחשוב שזה מה שאמורים לראות.
אבל מצאנו את עצמנו מטפסים לתצפית שלא מצויינת על המפה:) בדרך עברנו בין העצים בשביל צר שעקף מסלול ראשי שהיה מכוסה שלג.
הנוף היה מדהים. פנורמה של עמודים שמסודרים סביב במעגל... וואוו!
אז נכון שירדנו קצת מהסימון, אבל הרווחנו נוף קצת יותר איכותי.
יורדים וממשיכים ללכת לכיון המחנה הבא בו נישן.
הרגליים שלי כבר לא סוחבות והנעליים, גורמות לכאבים רציניים.
אין מה לעשות, ככה זה עם ציוד שכור.
zzz...zzz...
Ido
TDP first day
יום ראשון בטורס דל פיינה. עלינו על האוטובוס לפארק, אני נרדמתי לשם שינוי, אבל כשהתעוררתי ראיתי עדרי גואנקו רצים לצד הדרך.
האוטובוס הביא אותנו לכניסה לפארק, שילמנו ואז המשכנו לאגם.
באגם חיכינו למעבורת שתיקח אותנו לצד השני. בנתיים ירד מההר שועל סקרן וחסר פחד שממש התקרב אלינו.
הנוף מהקטמרן היה מ ד ה י ם !
הגענו לצד השני ״פיינה גרנדה״, שם יש רפוחיו במחיר מנופח, מה אכפת לי, יש לי אוהל ושק״ש , מו הא הא ...
שילמתי ״רק״ 35 ש״ח בעבור חלקת קמפינג, מטבח ומקלחת חמה, מזה חמה, רותחת!!
באיזור אחת וחצי בצהריים כבר יצאנו לטרק של היום הראשון, לקרחון ״גריי״
הליכה נוחה מאוד בשיפועים שפויים במגמת עלייה מתמדת. נחמד לטייל עם עוד חבר׳ה לשם שינוי :-).
בדרך רואים שני אגמים, עוברים ביער ירוק וליד שיחי קלפטה ועוד שיחים עם פריחה אדומה.
הגענו לתצפית לכיון קרחון גריי. יפייפה!
חזרנו לאיזור הקמפינג, התקלחתי ועכשיו שוקדים על ארוחת הערב.
אני מנצנץ ברגעים אלו ממש בכתיבת הבלוג.. חחח
אה, דבר חשוב נוסף, הנעליים והתיק ששכרתי התגלו כמעולים. כ״כ כיף לטייל כשלא כואב שום דבר.
Ido
האוטובוס הביא אותנו לכניסה לפארק, שילמנו ואז המשכנו לאגם.
באגם חיכינו למעבורת שתיקח אותנו לצד השני. בנתיים ירד מההר שועל סקרן וחסר פחד שממש התקרב אלינו.
הנוף מהקטמרן היה מ ד ה י ם !
הגענו לצד השני ״פיינה גרנדה״, שם יש רפוחיו במחיר מנופח, מה אכפת לי, יש לי אוהל ושק״ש , מו הא הא ...
שילמתי ״רק״ 35 ש״ח בעבור חלקת קמפינג, מטבח ומקלחת חמה, מזה חמה, רותחת!!
באיזור אחת וחצי בצהריים כבר יצאנו לטרק של היום הראשון, לקרחון ״גריי״
הליכה נוחה מאוד בשיפועים שפויים במגמת עלייה מתמדת. נחמד לטייל עם עוד חבר׳ה לשם שינוי :-).
בדרך רואים שני אגמים, עוברים ביער ירוק וליד שיחי קלפטה ועוד שיחים עם פריחה אדומה.
הגענו לתצפית לכיון קרחון גריי. יפייפה!
חזרנו לאיזור הקמפינג, התקלחתי ועכשיו שוקדים על ארוחת הערב.
אני מנצנץ ברגעים אלו ממש בכתיבת הבלוג.. חחח
אה, דבר חשוב נוסף, הנעליים והתיק ששכרתי התגלו כמעולים. כ״כ כיף לטייל כשלא כואב שום דבר.
Ido
Puerto Natales
ג׳יימס אדריאן ואנוכי מתחילים את היום בטרמינל באל קלפטה. ועולים על האוטובוס לפוארטו נטאלס.
הנסיעה עוברת די טוב. המושב שקיבלתי הוא בין השירותים מצד ימין לבין אדם שכל הזמן משתעל ומשחרר חרחורי גסיסה.. מגעיל!
עצרנו בשני הגבולות ועברנו לבסוף לצ׳ילה. סה״כ 5 שעות, לא נורא.
הגענו לפוארטו נטאלס, עיירה מנומנמת שכנראה סובבת סביב סצינת התיירות של פארק ״טורס דל פיינה״
לאחר סקירת מספר הוסטלים בחרנו בהוסטל שוויצרי יחסית יקר אבל מאוד נקי ומסודר. כמו כן יש להם סוכנות תיירות קטנה וציוד לטרקים, שזה מצויין כי אני מתכנן על טרק של 4 ימים בטורס דל פיינה.
שכרתי תיק של לו אלפיין ונעלי טיולים עמידות למים( עם סוליית ויברם הפעם, לקח מהטרק הקודם).
התארגנו בהוסטל ויצאנו לקנות מצרכים לטרק ולארוחת הערב.
מאוחר יותר יצאתי לחפש אזשהוא פתרון לבעיית שפשפת. אין להם יותר מדיי מבחר אבל בסוף מצאתי טייטס 3/4 מגניב של סולומון שמיועד לפעילויות טכניות. יקר רצח אבל עדיף מאשר לסבול.
הזמנו כרטיסי הלוך ושוב לפארק וגם כרטיס למעבורת בתוך הפארק. אכלנו פסטה לא.ערב והלכנו לישון.
מחר נגיע לט.ד.פ ונתחיל לטרק.
Ido
הנסיעה עוברת די טוב. המושב שקיבלתי הוא בין השירותים מצד ימין לבין אדם שכל הזמן משתעל ומשחרר חרחורי גסיסה.. מגעיל!
עצרנו בשני הגבולות ועברנו לבסוף לצ׳ילה. סה״כ 5 שעות, לא נורא.
הגענו לפוארטו נטאלס, עיירה מנומנמת שכנראה סובבת סביב סצינת התיירות של פארק ״טורס דל פיינה״
לאחר סקירת מספר הוסטלים בחרנו בהוסטל שוויצרי יחסית יקר אבל מאוד נקי ומסודר. כמו כן יש להם סוכנות תיירות קטנה וציוד לטרקים, שזה מצויין כי אני מתכנן על טרק של 4 ימים בטורס דל פיינה.
שכרתי תיק של לו אלפיין ונעלי טיולים עמידות למים( עם סוליית ויברם הפעם, לקח מהטרק הקודם).
התארגנו בהוסטל ויצאנו לקנות מצרכים לטרק ולארוחת הערב.
מאוחר יותר יצאתי לחפש אזשהוא פתרון לבעיית שפשפת. אין להם יותר מדיי מבחר אבל בסוף מצאתי טייטס 3/4 מגניב של סולומון שמיועד לפעילויות טכניות. יקר רצח אבל עדיף מאשר לסבול.
הזמנו כרטיסי הלוך ושוב לפארק וגם כרטיס למעבורת בתוך הפארק. אכלנו פסטה לא.ערב והלכנו לישון.
מחר נגיע לט.ד.פ ונתחיל לטרק.
Ido
יום שישי, 29 באוקטובר 2010
Relaxation Calafate
חזרתי מאל שלטן עוד אתמול.
הציוד ששכרתי שם גרם לי לכאבים בגב ובכפות רגליים, אירוע מצער לכשעצמו אבל מספק תירוץ מצויין ללכת לעשות מסאז׳ מפנק ומפרק.
קיבלתי המלצה על מסאז׳יסטית וקבעתי איתה בטלפון לצהריים.
עד הצהריים שרפתי את שארית הזמן בשוטטות אינטרנטית.
המסאז׳ היה מצויין!! המסאז׳יסטית עבדה קשה ובנחישות לשחרר את השרירים. כבר מזמן לא הרגשתי משוחרר כ״כ.
המחיר גם היה סביר, כ 100 פסוס.
שמח וטוב לב חזרתי להוסטל.
פגשתי שני חבר׳ה נחמדים מלונדון.
בהמשך היום גם יצאנו לאחת המסעדות בה מגישים בשר כבש פטאגוני ושאר בשרים איכותיים.
אחר כך חזרנו להוסטל לכמה בירות.
יאללה לישון. מחר נוסע עם הבריטים לפוארטו נטאלס,צ׳ילה, משם מגיעים בקלות לפארק טורס דל פיינה.
Ido
יום רביעי, 27 באוקטובר 2010
Fitz Roy
אין כמו שינה טובה בשטח כדי להתחיל עוד יום של טרקים.
קיפלתי את הציוד ואמרתי שלום לישראלים והמשכתי בדרכי.
המסלול התחיל בעליה יפה, המשיך ללגונות כחולות. הרוח באיזור הלגונות חזקה מאוד ויוצרת גלים במים.
הפיץ רוי מרשים מאוד מקרוב, רב הזמן היה מכוסה עננים אבל ניתנו לי כמה הזדמניות צילום.
בשלב מסויים התחילו לכאוב לי הרגליים בטירוף(לעזאזל עם הנעליים המושכרות האלו!! הם פשוט גרועות)
המשכתי לעוד כמה תצפיות
רגע לפני שחזרתי לאל שלטן ראיתי זוג נקרים זכר ונקבה בטקס חיזור.
שפשפת ועייפות היו מנת חלקי. אבל גם אושר גדול:-)
Ido
קיפלתי את הציוד ואמרתי שלום לישראלים והמשכתי בדרכי.
המסלול התחיל בעליה יפה, המשיך ללגונות כחולות. הרוח באיזור הלגונות חזקה מאוד ויוצרת גלים במים.
הפיץ רוי מרשים מאוד מקרוב, רב הזמן היה מכוסה עננים אבל ניתנו לי כמה הזדמניות צילום.
בשלב מסויים התחילו לכאוב לי הרגליים בטירוף(לעזאזל עם הנעליים המושכרות האלו!! הם פשוט גרועות)
המשכתי לעוד כמה תצפיות
רגע לפני שחזרתי לאל שלטן ראיתי זוג נקרים זכר ונקבה בטקס חיזור.
שפשפת ועייפות היו מנת חלקי. אבל גם אושר גדול:-)
Ido
El chalten and laguna torre
ובכן רבותי, סוף סוף טרקים.
לקחתי את כל מה שצריך לטרקים וקמפינג בתוך הקמלבק ושקית סופר גדולה ויצאתי מההוסטל לתפוס את האוטובוס שיוצא לאל שלטן ב 8 בבוקר.
כשהגעתי לדלפק לקנות כרטיס אמרו לי שכבר אין מקומות פנויים ואאלץ לצאת באוטובוס הבא שהוא ב18!
לא ויתרתי ושאלתי אם יש חברה אחרת , הבחורה בדלפק אמרה כן, והצביעה שמאלה לדלפק הסמוך. היא לא חשבה לרגע להציע לי את האופציה הזו.. ררר
בדלפק הסמוך היו להם כרטיסים. כך שלא נאלצתי לשרוף יום. מזל.
הנסיעה לאל שלטן ארכה 3 שעות כולל עצירה לצילום הפיץ רוי והטורוסים.. מראה מאוד מרשים.
קיבלנו גם הסברים במרכז הפארק (שלטן נמצאת בתוך הפארק עצמו)
הסברים טובים וטיפים כלליים.
הגענו לבסוף לתחנת אוטובוס.
במרכז התיירות קבלתי מידע מצויין לגביי מקומות שניתן לשכור ציוד.
הייתי צריך לשכור תיק גב גדול מה קוראים אותו ״מוצ׳ילה״, וגם נעליים.
המחירים פה הרבה יותר שפויים מאל קלפטע. הציוד טיפה יותר טוב והשירות מצויין. ובכלל האנשים כאן ממש נחמדים. קניתי צידה ליומיים ויצאתי לבדי לדרך. השבילים כאן מסומנים היטב. הגיוני, הפארק הזה ברשימת אונסקו world heritage.
המסלול התחיל די משעמם. ולאט לאט השתפר. המסלול שקבעתי לעצמי להיום הוא לגונה טורה והתצפית על קרחון גרנדה וקמפינג במקום מסודר מייד אחר כך.
מזג האויר היה טוב אבל שמיים אפורים.
לא היה קר וכל הזמן הייתי בחולצה קצרה.. איזה כיף!
בקיצור הנוף היה די סטנדרטי. מפלים, פלגים, הרים מושלגים.. בנוהל.
נהיה מעניין רק כשהגעתי לתצפית ראשונה לכיוון הפיץ רוי והטורוסים, כאשר לידם גם רואים קרחון בלבן צחור.
בהמשך הגעתי ללגונה אליה נמס הקרחון ולתצפית יותר גבוהה עם טיפוס נחמד.
חזרתי מהתצפית לקמפינג.
שם הופתעתי לראות שלטים בעברית:-)
גם פגשתי שם חבר׳ה ישראלים, שיצא לי ולאלכס לפגוש חודשיים מוקדם יותר במצ׳ופיצ׳ו בפרו.
תודה לחיה יעל לירון ורועי על המרק המשובח:-). היה נחמד לפגוש אתכם.
אוהל, אוכל קצת דיבורים ואלך לישון.
השרירים כואבים ברגליים, כנראה ששכחתי איך ללכת. חח
אוהב ומתגעגע לאלכס שלי!
ביי
Ido
לקחתי את כל מה שצריך לטרקים וקמפינג בתוך הקמלבק ושקית סופר גדולה ויצאתי מההוסטל לתפוס את האוטובוס שיוצא לאל שלטן ב 8 בבוקר.
כשהגעתי לדלפק לקנות כרטיס אמרו לי שכבר אין מקומות פנויים ואאלץ לצאת באוטובוס הבא שהוא ב18!
לא ויתרתי ושאלתי אם יש חברה אחרת , הבחורה בדלפק אמרה כן, והצביעה שמאלה לדלפק הסמוך. היא לא חשבה לרגע להציע לי את האופציה הזו.. ררר
בדלפק הסמוך היו להם כרטיסים. כך שלא נאלצתי לשרוף יום. מזל.
הנסיעה לאל שלטן ארכה 3 שעות כולל עצירה לצילום הפיץ רוי והטורוסים.. מראה מאוד מרשים.
קיבלנו גם הסברים במרכז הפארק (שלטן נמצאת בתוך הפארק עצמו)
הסברים טובים וטיפים כלליים.
הגענו לבסוף לתחנת אוטובוס.
במרכז התיירות קבלתי מידע מצויין לגביי מקומות שניתן לשכור ציוד.
הייתי צריך לשכור תיק גב גדול מה קוראים אותו ״מוצ׳ילה״, וגם נעליים.
המחירים פה הרבה יותר שפויים מאל קלפטע. הציוד טיפה יותר טוב והשירות מצויין. ובכלל האנשים כאן ממש נחמדים. קניתי צידה ליומיים ויצאתי לבדי לדרך. השבילים כאן מסומנים היטב. הגיוני, הפארק הזה ברשימת אונסקו world heritage.
המסלול התחיל די משעמם. ולאט לאט השתפר. המסלול שקבעתי לעצמי להיום הוא לגונה טורה והתצפית על קרחון גרנדה וקמפינג במקום מסודר מייד אחר כך.
מזג האויר היה טוב אבל שמיים אפורים.
לא היה קר וכל הזמן הייתי בחולצה קצרה.. איזה כיף!
בקיצור הנוף היה די סטנדרטי. מפלים, פלגים, הרים מושלגים.. בנוהל.
נהיה מעניין רק כשהגעתי לתצפית ראשונה לכיוון הפיץ רוי והטורוסים, כאשר לידם גם רואים קרחון בלבן צחור.
בהמשך הגעתי ללגונה אליה נמס הקרחון ולתצפית יותר גבוהה עם טיפוס נחמד.
חזרתי מהתצפית לקמפינג.
שם הופתעתי לראות שלטים בעברית:-)
גם פגשתי שם חבר׳ה ישראלים, שיצא לי ולאלכס לפגוש חודשיים מוקדם יותר במצ׳ופיצ׳ו בפרו.
תודה לחיה יעל לירון ורועי על המרק המשובח:-). היה נחמד לפגוש אתכם.
אוהל, אוכל קצת דיבורים ואלך לישון.
השרירים כואבים ברגליים, כנראה ששכחתי איך ללכת. חח
אוהב ומתגעגע לאלכס שלי!
ביי
Ido
יום שני, 25 באוקטובר 2010
Estancia Cristina
הוא שמה של חווה שהקימו גבר ואישה בריטים ב 1914 מזרחית לאל קלפטה..
התנאים כאן, איך לומר, לא הקלו עליהם. מזג האויר בוגדני וקשה לגדל דברים. מזכיר את הנגב במקצת.
הם ניסו לגדל כבשים וגידולים שונים עם הרבה תושייה אך ללא הצלחה גדולה.
כמה שנים אחר כך המקום עבר מידי המשפחה למדינה, כאשר המקום הוכרז פארק לאומי.
ולמה אני מספר את זה, כי אני לא שמעתי על הרבה אנשים שהיה להם קרחון מאחורי הבית! :-)
אוטובוס הסיע אותנו למזח ב Lago argentino משם שטנו בקטמרן לאיזור מקסים של שברי קרחונים גדולים
Icebergs.
לאחר מכן עגנו ליד החווה של אותם בריטים, בני משפחת masters.
עלינו בדרך מפותלת ברכבי 4x4 לתצפית יפייפיה על קרחון. קצת הרס שירד גשם.. אבל שום דבר לא מושלם.
עיצוב הקרקע שיצר הקרחון.
ירדנו חזרה לחוה לארוחת צהריים,
תבשיל הכבש הפטאגוני היה מעדן.
לאחר מכן סיור בחווה ביקור מעניין במוזיאון שמסביר את הסיפור.
חזרנו דרך האגם ובחזרה לאל קלפטה.
יום ארוך ומעניין.
Ido
התנאים כאן, איך לומר, לא הקלו עליהם. מזג האויר בוגדני וקשה לגדל דברים. מזכיר את הנגב במקצת.
הם ניסו לגדל כבשים וגידולים שונים עם הרבה תושייה אך ללא הצלחה גדולה.
כמה שנים אחר כך המקום עבר מידי המשפחה למדינה, כאשר המקום הוכרז פארק לאומי.
ולמה אני מספר את זה, כי אני לא שמעתי על הרבה אנשים שהיה להם קרחון מאחורי הבית! :-)
אוטובוס הסיע אותנו למזח ב Lago argentino משם שטנו בקטמרן לאיזור מקסים של שברי קרחונים גדולים
Icebergs.
לאחר מכן עגנו ליד החווה של אותם בריטים, בני משפחת masters.
עלינו בדרך מפותלת ברכבי 4x4 לתצפית יפייפיה על קרחון. קצת הרס שירד גשם.. אבל שום דבר לא מושלם.
עיצוב הקרקע שיצר הקרחון.
ירדנו חזרה לחוה לארוחת צהריים,
תבשיל הכבש הפטאגוני היה מעדן.
לאחר מכן סיור בחווה ביקור מעניין במוזיאון שמסביר את הסיפור.
חזרנו דרך האגם ובחזרה לאל קלפטה.
יום ארוך ומעניין.
Ido
הירשם ל-
רשומות (Atom)