הוא שמה של חווה שהקימו גבר ואישה בריטים ב 1914 מזרחית לאל קלפטה..
התנאים כאן, איך לומר, לא הקלו עליהם. מזג האויר בוגדני וקשה לגדל דברים. מזכיר את הנגב במקצת.
הם ניסו לגדל כבשים וגידולים שונים עם הרבה תושייה אך ללא הצלחה גדולה.
כמה שנים אחר כך המקום עבר מידי המשפחה למדינה, כאשר המקום הוכרז פארק לאומי.
ולמה אני מספר את זה, כי אני לא שמעתי על הרבה אנשים שהיה להם קרחון מאחורי הבית! :-)
אוטובוס הסיע אותנו למזח ב Lago argentino משם שטנו בקטמרן לאיזור מקסים של שברי קרחונים גדולים
Icebergs.
לאחר מכן עגנו ליד החווה של אותם בריטים, בני משפחת masters.
עלינו בדרך מפותלת ברכבי 4x4 לתצפית יפייפיה על קרחון. קצת הרס שירד גשם.. אבל שום דבר לא מושלם.
עיצוב הקרקע שיצר הקרחון.
ירדנו חזרה לחוה לארוחת צהריים,
תבשיל הכבש הפטאגוני היה מעדן.
לאחר מכן סיור בחווה ביקור מעניין במוזיאון שמסביר את הסיפור.
חזרנו דרך האגם ובחזרה לאל קלפטה.
יום ארוך ומעניין.
Ido
התנאים כאן, איך לומר, לא הקלו עליהם. מזג האויר בוגדני וקשה לגדל דברים. מזכיר את הנגב במקצת.
הם ניסו לגדל כבשים וגידולים שונים עם הרבה תושייה אך ללא הצלחה גדולה.
כמה שנים אחר כך המקום עבר מידי המשפחה למדינה, כאשר המקום הוכרז פארק לאומי.
ולמה אני מספר את זה, כי אני לא שמעתי על הרבה אנשים שהיה להם קרחון מאחורי הבית! :-)
אוטובוס הסיע אותנו למזח ב Lago argentino משם שטנו בקטמרן לאיזור מקסים של שברי קרחונים גדולים
Icebergs.
לאחר מכן עגנו ליד החווה של אותם בריטים, בני משפחת masters.
עלינו בדרך מפותלת ברכבי 4x4 לתצפית יפייפיה על קרחון. קצת הרס שירד גשם.. אבל שום דבר לא מושלם.
עיצוב הקרקע שיצר הקרחון.
ירדנו חזרה לחוה לארוחת צהריים,
תבשיל הכבש הפטאגוני היה מעדן.
לאחר מכן סיור בחווה ביקור מעניין במוזיאון שמסביר את הסיפור.
חזרנו דרך האגם ובחזרה לאל קלפטה.
יום ארוך ומעניין.
Ido
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה