Relaxation Calafate

חזרתי מאל שלטן עוד אתמול.
הציוד ששכרתי שם גרם לי לכאבים בגב ובכפות רגליים, אירוע מצער לכשעצמו אבל מספק תירוץ מצויין ללכת לעשות מסאז׳ מפנק ומפרק.
קיבלתי המלצה על מסאז׳יסטית וקבעתי איתה בטלפון לצהריים.

עד הצהריים שרפתי את שארית הזמן בשוטטות אינטרנטית.

המסאז׳ היה מצויין!! המסאז׳יסטית עבדה קשה ובנחישות לשחרר את השרירים. כבר מזמן לא הרגשתי משוחרר כ״כ.
המחיר גם היה סביר, כ 100 פסוס.
שמח וטוב לב חזרתי להוסטל.

פגשתי שני חבר׳ה נחמדים מלונדון.
בהמשך היום גם יצאנו לאחת המסעדות בה מגישים בשר כבש פטאגוני ושאר בשרים איכותיים.

אחר כך חזרנו להוסטל לכמה בירות.
יאללה לישון. מחר נוסע עם הבריטים לפוארטו נטאלס,צ׳ילה, משם מגיעים בקלות לפארק טורס דל פיינה.

Ido

Fitz Roy

אין כמו שינה טובה בשטח כדי להתחיל עוד יום של טרקים.
קיפלתי את הציוד ואמרתי שלום לישראלים והמשכתי בדרכי.

המסלול התחיל בעליה יפה, המשיך ללגונות כחולות. הרוח באיזור הלגונות חזקה מאוד ויוצרת גלים במים.
הפיץ רוי מרשים מאוד מקרוב, רב הזמן היה מכוסה עננים אבל ניתנו לי כמה הזדמניות צילום.

בשלב מסויים התחילו לכאוב לי הרגליים בטירוף(לעזאזל עם הנעליים המושכרות האלו!! הם פשוט גרועות)

המשכתי לעוד כמה תצפיות

רגע לפני שחזרתי לאל שלטן ראיתי זוג נקרים זכר ונקבה בטקס חיזור.

שפשפת ועייפות היו מנת חלקי. אבל גם אושר גדול:-)


Ido

El chalten and laguna torre

ובכן רבותי, סוף סוף טרקים.
לקחתי את כל מה שצריך לטרקים וקמפינג בתוך הקמלבק ושקית סופר גדולה ויצאתי מההוסטל לתפוס את האוטובוס שיוצא לאל שלטן ב 8 בבוקר.
כשהגעתי לדלפק לקנות כרטיס אמרו לי שכבר אין מקומות פנויים ואאלץ לצאת באוטובוס הבא שהוא ב18!
לא ויתרתי ושאלתי אם יש חברה אחרת , הבחורה בדלפק אמרה כן, והצביעה שמאלה לדלפק הסמוך. היא לא חשבה לרגע להציע לי את האופציה הזו.. ררר
בדלפק הסמוך היו להם כרטיסים. כך שלא נאלצתי לשרוף יום. מזל.
הנסיעה לאל שלטן ארכה 3 שעות כולל עצירה לצילום הפיץ רוי והטורוסים.. מראה מאוד מרשים.

קיבלנו גם הסברים במרכז הפארק (שלטן נמצאת בתוך הפארק עצמו)
הסברים טובים וטיפים כלליים.
הגענו לבסוף לתחנת אוטובוס.
במרכז התיירות קבלתי מידע מצויין לגביי מקומות שניתן לשכור ציוד.
הייתי צריך לשכור תיק גב גדול מה קוראים אותו ״מוצ׳ילה״, וגם נעליים.
המחירים פה הרבה יותר שפויים מאל קלפטע. הציוד טיפה יותר טוב והשירות מצויין. ובכלל האנשים כאן ממש נחמדים. קניתי צידה ליומיים ויצאתי לבדי לדרך. השבילים כאן מסומנים היטב. הגיוני, הפארק הזה ברשימת אונסקו world heritage.
המסלול התחיל די משעמם. ולאט לאט השתפר. המסלול שקבעתי לעצמי להיום הוא לגונה טורה והתצפית על קרחון גרנדה וקמפינג במקום מסודר מייד אחר כך.
מזג האויר היה טוב אבל שמיים אפורים.
לא היה קר וכל הזמן הייתי בחולצה קצרה.. איזה כיף!
בקיצור הנוף היה די סטנדרטי. מפלים, פלגים, הרים מושלגים.. בנוהל.
נהיה מעניין רק כשהגעתי לתצפית ראשונה לכיוון הפיץ רוי והטורוסים, כאשר לידם גם רואים קרחון בלבן צחור.
בהמשך הגעתי ללגונה אליה נמס הקרחון ולתצפית יותר גבוהה עם טיפוס נחמד.

חזרתי מהתצפית לקמפינג.
שם הופתעתי לראות שלטים בעברית:-)

גם פגשתי שם חבר׳ה ישראלים, שיצא לי ולאלכס לפגוש חודשיים מוקדם יותר במצ׳ופיצ׳ו בפרו.

תודה לחיה יעל לירון ורועי על המרק המשובח:-). היה נחמד לפגוש אתכם.

אוהל, אוכל קצת דיבורים ואלך לישון.
השרירים כואבים ברגליים, כנראה ששכחתי איך ללכת. חח
אוהב ומתגעגע לאלכס שלי!
ביי


Ido

Estancia Cristina

הוא שמה של חווה שהקימו גבר ואישה בריטים ב 1914 מזרחית לאל קלפטה..
התנאים כאן, איך לומר, לא הקלו עליהם. מזג האויר בוגדני וקשה לגדל דברים. מזכיר את הנגב במקצת.
הם ניסו לגדל כבשים וגידולים שונים עם הרבה תושייה אך ללא הצלחה גדולה.
כמה שנים אחר כך המקום עבר מידי המשפחה למדינה, כאשר המקום הוכרז פארק לאומי.
ולמה אני מספר את זה, כי אני לא שמעתי על הרבה אנשים שהיה להם קרחון מאחורי הבית! :-)

אוטובוס הסיע אותנו למזח ב Lago argentino משם שטנו בקטמרן לאיזור מקסים של שברי קרחונים גדולים
Icebergs.

לאחר מכן עגנו ליד החווה של אותם בריטים, בני משפחת masters.
עלינו בדרך מפותלת ברכבי 4x4 לתצפית יפייפיה על קרחון. קצת הרס שירד גשם.. אבל שום דבר לא מושלם.

עיצוב הקרקע שיצר הקרחון.

ירדנו חזרה לחוה לארוחת צהריים,
תבשיל הכבש הפטאגוני היה מעדן.

לאחר מכן סיור בחווה ביקור מעניין במוזיאון שמסביר את הסיפור.

חזרנו דרך האגם ובחזרה לאל קלפטה.
יום ארוך ומעניין.

Ido

Perito Moreno

היום שברתי את המנוחה שכפיתי על עצמי והזזתי את עצמי בסיור מאורגן לפריטו מורנו הוא ״הקרחון המתנפץ״ המפורסם.
וואי הדבר הזה מרשים בטירוף!
שלג שיורד בפסגות נדחס לקרח וכל הגוש הענקי הזה יורד מההר תוך שהוא יוצר עמק שהוא זז בתוכו..
מה שמתנפץ מול העיניים הוא שלג שירד לפני 300 שנה.מגניב!
אתן לתמונות לדבר:

Ido